ציורי ילדים

    רקע

    התעללות פיזית בילדים היא צורת ההתעללות הנפוצה ביותר בילדים בישראל וגם בעולם.

    התעללות פיזית בילדים הינה פגיעה אלימה של בן משפחה או אדם מבוגר האחראי על הילד. בין אם היא נעשית במישרין ובין אם בעקיפין, באופן קבוע  ומכוון או כאירוע חד פעמי, כדרך חינוכית שגרתית, כענישה, או בשל התפרצויות זעם וקשיים בריסון עצמי של ההורה.

    התעללות מסוג זה באה לידי ביטוי במעשים הגורמים או עלולים לגרום נזק פיזי לילד כגון פציעות, שבירת אברים, כוויות, חתכים, תלישת שיער, נשיכה. התעללות בתינוקות כוללת בין השאר טלטולים עזים העלולים לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך, חסימת פה העלולה להביא לחנק או מתן מזון או תרופות רעילים. התעללות פיזית קיצונית עלולה לגרום לנכות ואף למוות. לרוב כרוכות הפגיעות הגופניות בפגיעה נפשית עקב תחושת הפחד, ההשפלה והעלבון בעת ההכאה. גם במקרים בהם ההתעללות הפיזית מלווה בהחלמה פיזית מלאה של הילד, הידע הקיים מלמד כי היא מלווה בפגיעה נפשית בעלת השלכות קצרות וארוכות טווח.

    למרות שבכל מכה יש נזק ושלילה, יש לעשות הבחנה בין מכה להתעללות. לא כל הורה שכשל פעם במכה קלה, או איבד עשתונות והגיב בסטירה, הוא הורה מתעלל. עם זאת, המציאות והמחקרים מראים שיש לעיתים קרובות "מדרון חלקלק" בין השתיים, ומה שהתחיל כענישה גופנית, עלול להתדרדר ללא התערבות גם להתעללות (1).

     

    מעט על היקף התופעה

     

    בשנת 2013 כשליש מבין הילדים שטופלו בידי עובדים סוציאליים לחוק הנוער היו כאלה שדווחו עקב חשד להתעללות פיזית. על פי הנתונים היקף ההתעללות הפיזית בילדים מגיע לכ-5.3 לאלף ילדים באוכלוסיית הילדים בישראל (2). עם זאת, יש להביא בחשבון כי זהו אומדן שנעשה על פי התופעה המדווחת בלבד ועל פי הספרות המקצועית על כל מקרה מדווח קיימים פי 3-10 מקרים שאינם מדווחים.

    מחקר חדש, רחב היקף שנערך בקרב אוכלוסיית הילדים בישראל, חשף כי תופעת ההתעללות הפיזית בילדים - רחבת היקף בהרבה מזו שסברו עד עתה. במחקר בו השתתפו כ-9,500 בני נוער בגילאי 12 ,14 ו-16 ונשאלו על פגיעות אלימות בהם. 14.1% דיווחו כי נפגעו פיזית מכל פגיעה שהיא (3) (ראו תרשים 1). מבין הילדים שנפגעו, הרוב דיווח כי נפגע ביותר מסוג פגיעה אחד (מינית, נפשית, פיזית, חשיפה לאלימות במשפחה, הזנחה).

    (1) ענת אופיר,עם ילדים בלי מכות, 2006, אתר המועצה לשלום הילד. 

    (2)  נתוני השנתון הסטטיסטי, ילדים בישראל 2014, המועצה לשלום הילד, עורכת: ציפי ברמן.

     

    (3) ההיגדים בשאלונים שהופנו לילדים היו: הוכיתי כה חזק על ידי מישהו במשפחתי עד שהייתי מוכרח לראות רופא או לגשת לבית חולים, אנשים במשפחתי הכו אותי כה חזק שזה הותיר אותי עם חבלות או סימנים, נענשתי באמצעות חגורה, קרש, חבל או חפץ קשיח אחר, אנימאמין שעברתי התעללות גופנית, הכו אותי או הרביצו לי כה חזק שאנשים כמו מורה, אנשים קרובים או רופא הבחינו בכך (איזיקוביץ' צבי לב-ויזל רחל, המרכז לחקר החברה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח ביניים של סקר אפידמיולוגי בנושא: אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל - בין שכיחות לדיווח גורמים מעודדים מול גורמים מעכבים, בסיוע Triana טכנולוגיות בע"מ, 2012, 2013). 

     

     

     

    תרשים 1:

    סוג הפגיעה* בילדים** לפי קבוצת אוכלוסייה (אחוז בקבוצת האוכלוסייה) 2012

    מקור: איזיקוביץ' צבי לב-ויזל רחל, המרכז לחקר החברה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח ביניים של סקר אפידמיולוגי בנושא: אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל - בין שכיחות לדיווח גורמים מעודדים מול גורמים מעכבים, בסיוע Triana טכנולוגיות בע"מ, 2012, 2013, עמ' 27.

    * מכל סוג שהוא.

    ** תלמידי כיתות ו', ח' ו-י' ( בני 12,14 ו-16).

    הערה: חשיפה לאלימות במשפחה (הורה מכה או מוכה) הכוונה לחשיפה פסיבית לאלימות (עדים לאלימות).

     

    עבור לתוכן העמוד